הזרקת בוטוקס נחשבת לרפואה אסתטית לא פולשנית והיא אתנו משך כמה עשורים. החומר הפעיל עצמו נקרא  בוטוליניום טוקסין איי . מדובר בסוג מאוד ספציפי של חלבון אשר בכוחו לגרום לשריר מקומי נתון להרפות עצמו, למשך פחות או יותר 90 ימים.

למען הסר ספק, לאחר שתקופה זו עוברת , החומר הפעיל המדובר מפסיק להשפיע על השריר אליו הוזרק וניתן לומר כי הזרקת בוטוקס מהווה למעשה סוג של חיץ בין אותות העצב לפעילות השריר – מצב אשר מאפשר לאזור שבו העמיקו קמטים או תלמים לנוח. כאשר טיפולי הזרקת בוטוקס מבוצעים כראוי, ניתן לראות שיפור מהותי בעומקם של קמטים , חתימת הפנים תיראה לרוב נינוחה יותר, לא מאומצת ובטח שלא זעופה או תשושה.

התפתחויות לא צפויות בעולם הרפואה מתרחשות פה ושם, ובדומה ל'סיפור הויאגרה' אשר פותחה בכלל כתרופה לחולי לב והדהימה את מפתחיה עם תופעת לוואי נחשקת ורצויה, גם תכליתו של הבוטוקס (או הזרקת בוטוקס) היתה בתחילה כזו של חומר נוגד כיווצים אשר עיקר שימושו היה באזור העיניים , מדובר היה אז בלא-פחות מסיוע גדול בכל עניין הכיווצים הלא-רצוניים של אזור העיניים. בתחילת הדרך, חלק לא מבוטל מקהל הצרכנים של הזרקות הבוטוקס היו ילדים וילדות החיים עם שיתוק מוחין.

כן, היו אלו שני רופאים מקנדה שהבחינו בתופעת לוואי ייחודית ומעניינת: תלמים וקמטוטים קטנים בעור פשוט גוהצו. והשאר – היסטוריה. כיום משמשות הזרקות בוטוקס למילוי קמטים במצח, בצוואר ואפילו פופולאריות בקרב קהילת המעשנים אשר בוחרים לעיתים במילוי סדקי-שפתיים שהעמיקו.